מה כדאי לדעת לפני שמגישים תביעה במקרה של רשלנות רפואית?

משפטי — מאת בתאריך 16 בינואר 2012 14:20

מאת: עו"ד יניב למבז

רשלנות רפואית מהי?

במקרה שמטופל ניזוק כתוצאה מטיפול רפואי מכל סוג ובנוסף הטיפול חרג מהמקובל וחרג מהסביר .

מקום הטיפול יכול להיות בית חולים, קופת חולים או מרפאה, לדוגמא גבר אשר היה צריך לעבור ניתוח ברגל שמאל אך בפועל נותח ברגל ימין שהיא הרגל הלא נכונה יכול לתבוע ע"פ רשלנות רפואית את הרופא המנתח או כל אחד מן האחראים לתהליך הניתוח.

בתקופה האחרונה ישנה עליה חדה במספר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

סביר להניח כי העלייה חלה בעקבות המידע שאליו חשוף הציבור הרחב וכתוצאה מכך אינו מוכן לקבל רשלנות רפואית כמובנת מאליה.

חשוב לזכור כי למרות המידע הרב שעומד בפני הציבור הגשת התביעה ע"פ רשלנות רפואית אינה פשוטה כלל, מדובר בנושא מורכב ומומלץ להיזהר לפני הגשת תביעה שכזו ולהתייעץ עם מומחים בתחום.

בשנים האחרונות הפסיקה נתנה דגש גם למקרים בהם נעשה טיפול רפואי בהסכמת המטופל אך עדיין נמצא כי נפל המקרה תחת הגדרת רשלנות מקצועית.

במקרים שבהם הרופא ביצע פעולה מעבר לבדיקה ראשונית מבלי לתת הסבר על מתן הטיפול, רופא במקרה כזה יוגדר כמי שהתרשל במילוי תפקידו ועל כן יש למטופל עילה לתביעה ע"פ רשלנות רפואית.

מתי פעולה שביצע רופא תחשב לרשלנות רפואית?

חשוב לזכור כי קיימים מקרים שבהם הרופא לא מתרשל אלא נוצר סיבוך בלתי נמנע.

הקביעה לרשלנות רפואית תקבע ע"י מומחה רפואי, המומחה יעשה זאת ע"י בחינת המסמכים הרפואיים, סיבות המקרה וכן ייתן חוות דעת בנוגע לשאלה האם אכן מדובר ברשלנות רפואית או שמא מדובר בסיבוך שנוצר במהלך הפעולה הרפואית שלא בכוונת הרופא המטפל.

את מי צריך לתבוע?

בארץ הטיפול הרפואי נעשה ע"י מוסדות כגון בתי חולים, קופות חולים, מרפאות וכדומה.

לרוב העדיפות היא להגיש תביעה נגד המוסד עצמו וזאת בשל העובדה כי המוסד הוא האחראי על מעשיו של הרופא המטפל. בתביעה נגד המוסד עצמו קיים יתרון שכן היא מכילה בתוכה את סך האירועים שקרו במוסד הנתבע ( אחיות, בדיקות מעבדה, צילומים וכיוצ"ב). בניגוד, תביעה אישית כנגד רופא אינה יכולה להוכיח אשמה של שאר המטפלים בין אם הייתה או לא הייתה במהלך הטיפול.

באילו מקרים יש צורך בהגשת תביעה?

ההנחה היא כי במקרים כגון תביעות נגד מוסד בגין רשלנות רפואית הוא הליך מסובך וקשה ועל כן מומלץ להסתייע בעורך דין העוסק בנושא ומבין את הנושא על כל תחומיו. על התובע להגיש לעו"ד מסמך המתאר את העובדות בכל שלב מתחילת התהליך ועד לשלב שבו הוחלט על הגשת תביעה, לאחר מכן יבדוק העו"ד האם קיימות מספיק עובדות כדי להוכיח את הרשלנות הרפואית והאם באמת קיימת עילה לתביעה שכזאת. את העבודות הרפואיות יבדוק העו"ד בעזרתו של מומחה רפואי המתקשר לתחום הרפואי עליו הוגשה התביעה.

מהן התביעות השכיחות בנושא זה?

עיקר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית הן בתחום הריון ולידה (תביעה בגין אי אבחון מום מולד, תביעה בגין פטירה של תינוק בין אם במהלך הלידה או לאחריה ועוד מקרים רבים לפנינו). אך למרות זאת ניתן לומר כי כל תביעה לרשלנות רפואית היא תביעה בפני עצמה ואין כל קשר לתביעות אחרות שהוגשו בין אם באותו תחום ובין אם בתחומים מקבילים (מחד גיסא תביעה בגין נזק שהחמיר כתוצאה מרשלנות רפואית ומאידך גיסא תביעה בגין נזק שנעשה במהלך הטיפול).

האם הגשת התביעה כדאית מבחינה כלכלית?

כשמדובר בכדאיות הכלכלית יש לבחון מספר דברים שעל פיהם יהיה ניתן לדעת האם התביעה כדאית.

תחילה יש לבדוק האם הנזק שנגרם הוא משמעותי, באם כן ייתכן שמדובר בתביעה כדאית.

חשוב לזכור כי תביעה מסוג זה חייבת להיות מוגשת עם צירוף חוות דעת של מומחה ולעיתים יתבקש התובע לצרף חוות דעת של כמה מומחים כאשר מדובר במקרה מורכב.

חשוב לזכור כי כל חוות דעת היא הוצאה כספית בפני עצמה ולכן חשוב לבדוק טוב האם בסופו של דבר התביעה תשתלם.

ברוב המקרים רובו של שכר טרחת עורך הדין יתבסס על אחוזים מהסכום שיפסק ולכן עלויות עורך הדין אינם נחשבים משמעותיים בשיקול הכלכלי.

כמה זמן נמשכת תביעה כזאת?

משך הזמן תלוי בעיקר בסכום התביעה.

מהו סכום התביעה- בסכום של עד 2.5 מיליון שקל התביעות מוגשות לבימ"ש השלום ובשל העומס הרב המוטל על בתי משפט אלו משך התביעה לרוב יגיע למספר שנים, אך מצד שני  ברוב המקרים הצדדים בתביעה מגיעים לפשרה וזאת בשל הלחץ שמפעיל השופט שיעשו כך.

מהי עלות ייצוג של עו"ד בתביעה שכזאת?

כמו בתביעות נזיקין גם בתביעה בגין רשלנות רפואית עו"ד מגיע להסכמה עם הלקוח על סך האחוזים שייקח מסך כל הסכום שיפסוק ביהמ"ש לזכות התובע. מכאן ניתן לומר כי במקרה שבו התובע מפסיד גם העו"ד לא מקבל תשלום.

האם קיימת התיישנות על תביעות בגין רשלנות רפואית?

בתביעות בתחום הנזיקין ההתיישנות חלה בחלוף 7 שנים לאחר מועד היווצרות עילה לתביעה, הדבר מקבל שתי אפשריות קבילות. במקרה הראשון התביעה תתיישן בתום 7 שנים מיום שנגרם הנזק, במקרה השני שבו הנזק מתגלה לאחר תקופה אז התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים מיום הגילוי אך זאת בתנאי שלא עברו 10 שנים מיום גרימת הנזק בפועל.                                                    לדוגמא, במקרה שבו נגרם נזק בניתוח והנזק התגלה באותו זמן התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים מיום זה, במקרה אחר שבו נגרם זנק כתוצאה מחוסר גילוי ממצאים רפואיים והנזק התגלה לאחר כמה שנים אז התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים מיום הגילוי. במקרה שמדובר בקטינים תקופת ההתיישנות תחול מהיום שבו הקטין יגיע לגיל 18 ויחשב כבגיר.

מהם המסמכים הנדרשים להכנת תביעה?

עיקר המסמכים הם המסמכים שמתעדים רפואית את הטיפול שניתן וכן את אותה הרשלנות שעליה מוגשת תביעה במקביל נדרש גם חומר רפואי המתעד את המצב הרפואי לפני קבלת הטיפול, מידע כזה עשוי לעזור. חוות דעת רפואיות שיצורפו ישפיעו על כתב התביעה ויגבשו אותו.

האם קיימת אפשרות לבקש את התיק הרפואי מהגוף הנתבע?

מוסד רפואי או לסירוגין רופא מחויב לתעד בכתב את כל הטיפול שהוענק למטופל ולמסור לידיו העתק אם כך הוא דורש וזאת ע"פ חוק זכויות החולה התשנ"ן  – 1996.

באם הפניה לקבלת התיק הרפואי תעשה ע"י עו"ד חייבת להיות חתימה של המטופל על ויתור סודיות רפואית. בשני המקרים משיכת התיק הרפואי כרוכה בתשלום שלא יעלה על 160 ₪ אלא אם מדובר בתיק גדול מעבר למקובל המוסד הרפואי יכול לדרוש סכום נוסף מעבר ל160 ₪.

מה הצורך בחוות דעת רפואית?

בכל הקשור לתביעה בגין רשלנות רפואית חובה על התובע להציג חוות דעת על כל טענותיו גם על הרשלנות הרפואית שהייתה וגם על מהות הנזק שנגרם כתוצאה מכך וכן הוכחת מידת הנזק. זאת לפי תקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד 1984).

תביעה שתוגש ללא חוות דעת תחשב לתביעה ללא הוכחות ודאיות

לדוגמא- תביעה שמוגשת בגין נזק שנגרם לאישה שחלתה בסרטן השד כתוצאה מרשלנות רפואית יכולה לכלול כמה חוות דעת, האחת יכולה להיות ממומחה למחלת הסרטן, השנייה יכולה להיות מרופא כללי שיקבע כי גילוי הסרטן בזמן היה מונע זאת. חוות דעת נוספת יכולה להיות של מומחה שיקום שיקבע מהם הצרכים הרפואיים שלהם האישה זקוקה עקב המחלה.

מה חשיבות חוות הדעת בתביעה?

חוות הדעת הרפואיות מהוות משקל מכריע מבחינת שני הצדדים, ולכן כאשר מגישים תביעה רצוי שחוות הדעת יהיו כמה שיותר מעמיקות ויסודיות ושיכתבו ע"י מומחים בכירים אשר חוות דעתם היא חזקה מאוד.

מהם הפיצויים שנוכל לקבל מנזק שנגרם לנו מטעות של רופא?

בעקבות המודעות ההולכת וגוברת בקרב הציבור בדבר האפשרות להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ובעקבות פסיקה קודמת על מתן פיצויים. בנוסף חקיקת החוק לזכויות החולה עזרה סייעה רבות למגישי התביעות.

התביעות מתחלקות לשני תחומים האחת בגין אותה רשלנות רפואית והשנייה היא בגין מתן טיפול שלא הוסבר על מהותו או טיפול שלא כלל את הסכמת המטופל לעבור אותו.

ככלל כיום לא קיים הבדל בין תביעה על סמך רשלנות רפואית לבין כל תביעה אחרת בתחום הנזיקין (מישהו שהחליק במדרגות) וזאת בשל העובדה כי הפרמטרים שנבדקים הם דומים בשני המקרים (נכות תפקודית, גיל, צרכים רפואיים, שכר לפני הפגיעה ולאחריה וכיוצ"ב).

פיצוי נוסף שאפשר לתבוע הוא בגין כאב, סבל ועוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

בתי המשפט פסקו בעבר פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים בגין כאב וסבל כן גם בגין עוגמת נפש שנגרמה למטופל. עם השנים בתי המשפט פוסקים פיצויים העומדים על מאות אלפי שקלים וזאת בנוסף לפיצויים האחרים. לדוגמא- אישה אשר הרגישה גוש בחזה והרופאים בבית החולים לא אבחנו זאת ולבסוף מקור הבעיה היה סרטן השד עקב אי הגילוי האישה עברה ניתוח לכריתת השד.

ברוב המקרים הצדדים מגיעים לפשרה בנוגע לגובה הפיצוי גם לאחר הגשת התביעה.

 

עו"ד יניב למבז

 

הכותב הינו עו"ד מומחה לתביעות ברשלנות רפואית.

טל: 03-6708060    פקס: 03-7624530

 

 

אין תגובות

התגובה הראשונה יכולה להיות שלך

השארת תגובה